20:00 פילדלפיה סבנטי סיקסרס – בוסטון סלטיקס (3- 0 בסדרה לבוסטון):

אפשר לחלק את המשחקים עד כה בסדרה ל-2 סוגים. הסוג הראשון הוא משחק 2 בו בוסטון קלעו טוב וההפרש לזכותם היה גבוה מאוד, והסוג השני הוא משחקים 1 ו-3, בהם ההגנה של הסיקסרס שמרה על המשחק צמוד, רק כדי לאבד את זה בקלאץ' ולהפסיד בהפרש של 8 נקודות. ג'ואל אמביד פותח מצוין משחקים ומגיע שחוק לקלאץ', ואז ברט בראון מעלה הרכבים שלא מצליחים לעשות סל, בעוד בוסטון מוצאים כל פעם מישהו אחר שיקלע את הסלים המכריעים. פעם טייטום, פעם בראון, ובמשחק האחרון בעיקר קמבה.

אני קורא מכאן לאלטון בראנד – פרק את העסק. התחושה היא שאנחנו בדרך לסוויפ שיראה את הכישלון הברור של הסיקסרס גם העונה ויתחילו לחשוב מחדש על העסק הזה. יהיה לנו הרבה זמן לדון בשאלה איזה מסקנות בדיוק צריך, אבל משהו צריך לקרות כדי שפילי יצאו מהמסלול הבעייתי שלהם.

התאמה נדרשת לפילדלפיה: לחשוב התקפה. ברט בראון בונה הרכבים שיתאימו הגנתית ומשלם על זה פעם אחר פעם כשההתקפה שלו נתקעת לחלוטין, בעוד בבוסטון תמיד יהיה מי שיצליח לשים את הכדור בסל. חשיבה התקפית אולי תפגע בהגנה, אבל פילדלפיה יצליחו אולי לשכנע אותנו שהם יצליחו לקלוע כשצריך.

התאמה נדרשת לבוסטון: יותר הנעת כדור. ההתקפה של בוסטון מבוססת הרבה על בידודים בתורות של קמבה, טייטום או בראון, וזה מאפשר להגנה להגיע לתוצאות סבירות ברוב המקרים עד כה. משחק התקפה שמבוסס על הנעת כדור ולא על בידודים יכול להיות תרגול חשוב מאוד לקראת הסדרה המתקרבת נגד האלופה המכהנת.

המפתח של המשחק הוא אמביד בדקות ההכרעה. אני הייתי מצמצם את הדקות שלו במחצית השנייה ושומר אותו כמה שיותר טרי לדקות האחרונות, בתור הגורם הכמעט בלעדי לייצור סלים במחסני פילי.

הימור: הסיקסרס חושבים בכיוונים הלא נכונים. בוסטון ב-15.

22:30 דאלאס מאבריקס – לוס אנג'לס קליפרס (2- 1 בסדרה לקליפרס ):

הסדרה נפתחה בבליץ 18- 2 של הקליפרס, אבל דאלאס הגיבו בריצת 48- 18, ומאז מדובר בסדרה הכי צמודה עד כה בפלייאוף. דאלאס הצליחו להיות שווי ערך לקליפרס לאורך זמן בעיקר בזכות התקפה ששומרת על היעילות ההיסטורית של העונה הסדירה, בראשות לוקה דונצ'יץ' כמובן, אבל גם יכולת טובה מאוד של פורזינגיס ושל הספסל בראשות סת' קרי. גם ההגנה של דאלאס הפתיעה לטובה בשני המשחקים הראשונים, כאשר הקליפרס קלעו 14/25 ו-16/24 מהצבע בשני המשחקים הראשונים.

המשחק השלישי כבר שינה את הדינמיקה של הסדרה, כאשר למרות שגם הוא הסתיים בהפרש נמוך יחסית, הפעם השליטה של הקליפרס הייתה די מובהקת, ובעיקר הקליפרס הצליחו ללכת לצבע באופן שיטתי וביעילות, וקלעו 21/29 מהצבע, מעט יותר מ-70%, אחרי בערך 60% בשני המשחקים הראשונים. מה שמדאיג עוד יותר את דאלאס זה כמובן הפציעה של לוקה דונצ'יץ' שבספק למשחק, והתחושה שאין למאבס מה למכור בלעדיו.

התאמה נדרשת לדאלאס: הגנה על הצבע. הקליעה מבחוץ של הקליפרס הייתה טובה משמעותית מהממוצע, וניתן לשער שבהמשך זה ירד, בעיקר אם את מקומו של דונצ'יץ' יתפסו שחקנים הגנתיים יותר, אבל הקליפרס מצאו את הכלים להגיע לצבע ביעילות למרות הנוכחות של פורזינגיס (ובובאן), ולמרות שדאלאס לא איבדו הרבה כדורים במשחק האחרון. ריק קרלייל המצוין צריך לחפש את הדרך לבלום את זה.

התאמה נדרשת לקליפרס: לשחק הגנה. דאלאס היא קבוצת התקפה טובה ברמות היסטוריות, והיא מוכיחה את זה גם בסדרה, וגם ברגעים שדונצ'יץ' מתמודד עם פציעות ובעיית עבירות. הקליפרס עוד לא לגמרי התחילו לשחק הגנה כמו שצריך ובונים על ההתקפה שתעשה את העבודה. ראינו שזה עשוי שלא לקרות.

המפתח של המשחק הוא הקליעה של הספסל, בעיקר זה של דאלאס. הקליפרס מאפשרים להמון שחקנים לבוא לידי ביטוי, ואם הם צריכים 120 נקודות כדי לנצח לא הייתי מהמר על זה בכל פעם.

הימור: אני בעד דאלאס, אבל נראה שזה מתחיל להיות קשה מדי. הקליפרס ב-8.

1:30 ברוקלין נטס – טורונטו ראפטורס (3- 0 בסדרה לטורונטו):

ברוקלין באמת משתדלים לעשות ככל שביכולתם כדי להקשות על האלופה, ובמשחק השני הצליחו אפילו לנצל יום קליעה רע של טורונטו ולהוביל ברוב שלבי המשחק. גם במקרה ההוא הראפטורס הצליחו להשתלט על המשחק ברבע האחרון, ובשניים האחרים הקנדים שלטו מהרע הראשון ופתחו פערים בלתי מחיקים.

מהסדרה הזאת לא היו לנו הרבה ציפיות, והיא באמת עונה בזה עד כה, אבל יום קליעה טוב של ברוקלין או רע של טורונטו יכול להביא שוב משחק צמוד, כמו משחק 2, ואולי עם סיכוי לסיום שונה שיביא לנטס לפחות משחק אחד למזכרת.

התאמה נדרשת ברוקלין: משחק קליעה ייחודי של לברט. ככל הנראה השחקן היחיד של הנטס שיכול להתמודד עם ההגנה הנהדרת של טורונטו, מה שיגרום לכאב ראש קל עבור מאמן העונה הטרי.

התאמה נדרשת טורונטו: לשחק קצת יותר הגנת אחד על אחד. הכיוון לשלב הבא הוא בוסטון מרובת הקלעים שתאלץ את טורונטו לשמור עם פחות טראפים, וכדאי להתחיל להתאמן.

המפתח של המשחק הוא הקליעה של טורונטו מרחוק. ברוקלין מהמרים על זה באופן כמעט מוצהר, ובמקרה שההימור עבד לנטס גם היה משחק צמוד.

הימור: נראה לי שמגיע לנו לראות עוד משחק צמוד מהנטס, אבל לבקש מהם ניצחון זה מוגזם. טורונטו ב-6.

4:00 יוטה ג'אז – דנבר נאגטס (2- 1 בסדרה ליוטה):

הסדרה נפתחה בהפצצה של דנבר מחוץ לקשת ואחרי זה התפוצצות של דונובן מיטשל. הסיפור הזה הסתיים בהתעלות של ג'מאל מארי וניצחון של דנבר בהארכה, ואחרי ח"י רגעים במשחק 2 נראה שהיה שגם המשחק הזה יהיה צמוד. מאותו רגע יוטה קלעו עוד 209 נקודות לעומת 150 בלבד של דנבר, והג'אז השיגו 2 ניצחונות קלילים, הרבה מזה בזכות הפצצות מחוץ לקשת.

מייק קונלי חזר במשחק 3 והתכבד להיות הקלעי המוביל בניצחון שהראה גם את החשיבות והיתרון ההגנתי שלו על פני הגארדים האחרים של יוטה. פתאום יחד איתו הג'אז נראים קצת כמו סוס שחור פוטנציאלי, בזמן שגובר מנצח את יוקיץ' בקרב הגבוהים, ואף אחד אחר בדנבר לא ממש ראוי לאזכור.

התאמה נדרשת יוטה: לנסות הרכבים מגוונים. ליוטה יש הזדמנות לבנות התאמה בהרבה מערכים שונים שיכולה לסייע להם בהמשך, בעיקר כשאנחנו יודעים שלא תמיד החמישייה מסתדרת היטב.

התאמה נדרשת דנבר: כמו שאמרו הגששים "טו פוט דה בול אין דה סל". יש לדנבר הרבה כישרון התקפי, והם לא משתמשים בו מספיק. זה כולל לתת דקות לבול בול שקלע 11 בזמן זבל, אבל יכול להפתיע את יוטה גם בזמן אמיתי.

המפתח של המשחק הוא הקליעה מבחוץ של שתי הקבוצות. המשחק בו דנבר קלעו טוב יותר מיוטה היה זה בו הם ניצחו, למרות הופעה היסטורית של דונובן מיטשל, והשניים בהם יוטה קלעו טוב יותר הסתיימו בניצחונות קלים.

הימור: הפעם יהיה צמוד יותר, ובסוף יוקיץ' יעשה את שלו בקלאץ'. דנבר ב-5.

ולסיום – החידה השבועית במתכונת פלייאוף. היום יעלו לראשונה בפלייאוף הזה קבוצות שמחזיקות ביתרון 3- 0 בסדרה. ידוע שאף קבוצת NBA לא חזרה מפיגור 3- 0 לניצחון בסדרה, אבל היו כמה מקרים בהם קבוצה חזרה מ-3- 0 וכפתה משחק 7 בו הפסידה. בכמה מקרים מדובר ומי הקבוצות המדוברות?